בית הדין הארצי לעבודה קבע באחרונה בהלכת נוהא חכים (עב"ל 88-10) כי על המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המלל") לשלם למבוטחת גמלה לשמירת הריון, למרות שהיו לה הכנסות ממקורות נוספים, מחוץ למקום העבודה שבגינו היא זכאית לגמלה לשמירת הריון.
על פי החוק, עובדת שכירה או עובדת עצמאית, שנאלצת להיעדר מעבודתה בשל סיבות רפואיות המסכנות את המבוטחת או את עוברה, זכאית לתשלום גמלה בהתאם לשכרה הממוצע ברבע השנה שקדם להפסקת עבודתה, ובלבד שהסכום לא יעלה על הסכום הבסיסי (כיום 8,260 ש"ח).
רקע עובדתי
§ המבוטחת עבדה כטכנאית רנטגן מוסמכת שעבדה טרם ההריון ב-3 מקומות עבודה.
§ אופי עבודתה של המבוטחת היווה סיכון לבריאות העובר, בשל החשיפה לקרינה.
§ מרגע שנודע למבוטחת דבר הריונה, הפסיקה לעבוד כטכנאית רנטגן בכל שלושת מקומות העבודה.
§ בשני בתי חולים בהם עבדה, נמצאה לה עבודה משרדית כעבודה חלופית, ללא חשיפה לקרינה ואילו במקום השלישי הפסיקה לעבוד באופן מוחלט, משלא נמצאה לה עבודה חלופית.
§ המל"ל קבע כי גמלה לשמירת הריון הינה מחליפת שכר, ולכן אין מקום להתעלם מהשכר שהרוויחה בפועל ב-2 מקומות העבודה האחרים בהם לא נזקקה לשמירת הריון.
הכרעת ביה"ד הארצי לעבודה
§ בשונה מגמלאות מחליפות שכר אחרות בהן קבע המחוקק במפורש הפחתת הגמלה עקב קיומם של מקורות הכנסה אחרים, לא כך נקבע בעניין גמלה לשמירת הריון.
§ "זכאותה של המערערת הינה לקבלת גמלה בשווי שכר עבודתה הרגיל בהתייחס לאותו מקום אשר לגביו היא זכאית לשמירת הריון ובהתייחס אליו בלבד, כאשר הסכום מוגבל בתקרה של הסכום הבסיסי". (ההדגשה שלנו – א.א.ח)
§ "אין מקום להביא בחשבון את שכרה של המערערת במקומות עבודה אחרים בהם לא נזקקה לשמירת הריון, ולהפחיתו מהסכום הבסיסי".
אנו חייבים לציין כי החלטת בית הדין הארצי מפתיעה:
הן באבחנה שנוצרת בין גמלאות אחרות כגון דמי אבטלה- מהם מנוכות מהגמלה, הכנסות ממקורות אחרים, לבין גמלת שמירת הריון;
והן מהאבסורד הנוצר: לו היתה הגברת משתכרת 30 אלפי ש"ח לחודש במקום עבודה יחיד, הרי היתה זוכה לגמלת שמירת הריון של 8,260 ש"ח לחודש בלבד,
בעוד שלו היתה הגברת משתכרת 10 אלפי ש"ח לחודש בכל אחד משלושת מקומות העבודה (ופסקה לעבוד רק באחד מהם כאמור), הרי השתכרותה הכוללת היתה 28,260 ש"ח אלפי ש"ח לחודש !!
מיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי את חיבה פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט), עומד לרשותכם לייעוץ בנושא האמור.
